פסק-דין בתיק ע"מ 1198-08

1.        לפניי ערעור לפי סעיף 83 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") , על דחיית השגת איי. יו. איי. גולדן מרקט בע"מ (להלן: " המערערת"), בגין אי הכרה בתשומות לתקופה 08/06-10/06, בסך של 2,359,256 ש"ח.

2.         עיקר העובדות

המערערת, חברה פרטית שנוסדה ביום 31.5.06 ונוהלה על ידי מר אלון מוסייל (להלן: "מוסייל"), עסקה במהלך חודשיים וחצי בשנת 2006, בסחר בזהב. פרט לכך, לא הייתה למערערת כל פעילות נוספת. המערערת רכשה זהב מסוגים שונים: לא מעובד, טהור ולא טהור, מחברת סי. סחר ושיווק זהב גולמי (2006) בע"מ (להלן: "סי סחר"), שמנהלה הינו מר יוסף לוי  (להלן: "לוי"). את הזהב לא הטהור שרכשה המערערת, היא נהגה להעביר לזיקוק במפעל "שר זיקוק מתכות בע"מ" (להלן: "שר מתכות"). לאחר שהתקבל הזהב המזוקק משר מתכות, מכרה אותו המערערת ל"נאפי סחר בע"מ" (להלן: "נאפי"). המערערת דיווחה למשיב על העסקאות שביצעה, הן על רכישת הזהב מסי סחר והן על מכירתו לנאפי סחר, כאשר ניכתה את מס התשומות ממס העסקאות. לעמדת המערערת, העסקאות האמורות "כשרות", הן נערכו במהלך פעילותה, הכל כנגד חשבוניות מס כדין וכמתחייב על פי דין.

מנגד, המשיב טוען כי המערערת היא חוליה בשרשרת של חברות שעסקו בסחר של חשבוניות מס פיקטיביות, וכי אלה החליפו ביניהן חשבוניות על מנת להונות את הרשויות ולקבל כספים שלא כדין. לגירסת המשיב, ראשיתה של השרשרת הוא ב לוי שפעל באמצעות סי סחר וכן באמצעות חברות נוספות ובהן "ילי אבטחה"; סי סחר אינה רשומה כעוסק מורשה, אך חרף זאת הוציאה חשבוניות שלא כדין, לחברות שונות, וביניהן למערערת, כמו גם לחברות בשם "אורטל", "דימרי" ואחרות; סי

סחר לא דווחה למשיב על העסקאות שעשתה ולא שילמה את המס המגיע למשיב, והחשבוניות שהפיקה הן חשבוניות פיקטיביות; כנגד לוי וחברות נוספות שבבעלותו, הוגש כתב אישום המייחס להם, בין היתר, הוצאת חשבוניות פיקטיביות למערערת. הנאשמים הודו והורשעו בעבירות המיוחסות להם, ובכללן כי סי סחר לא הייתה רשומה כעוסק בתקופה הרלבנטית לערעור, לא דיווחה על החשבוניות שהנפיקה למערערת, ולא שילמה את המס המגיע בגינן למשיב, וזאת על מנת להתחמק ולהשתמט מהמס המגיע הימנה.

המשיב הוציא למערערת שומה על סך של 2,359,256 ש"ח לחודשים אוגוסט - אוקטובר 2006, בטענה כי העסקאות שהמערערת טענה להן, היו עסקאות שאינן אמת, ומאחר שהמערערת לא הייתה רשאית לנכות את מס התשומות, שכן החשבוניות של סי סחר היו חשבוניות פיקטיביות.

המערערת הגישה השגה על השומה. המשיב דחה את ההשגה, בין היתר בציינו כי המערערת לא טרחה לבדוק אצל הרשויות המוסמכות כי סי סחר רשומה כעוסק כדין אצל המשיב, כחובתה. עוד נאמר בהשגה כי התגלו אי סדרים בחשבונותיה של המערערת.

על כך הוגש הערעור נשוא פסק הדין.

3.         הליך העיקול על הזהב

במסגרת חקירות של הפרשה שנערכו על ידי המשיב, נתפס ביום 12.9.06 אצל שר מתכות, זהב של המערערת במשקל של 7,817 ק"ג (להלן: "הזהב התפוס"). המשיב ביקש לעקל את הזהב, בהתאם לסעיף 112א. (א)(ג)(2) לחוק.

בין הצדדים נוהל הליך לפי סעיף 112א. הנ"ל, בבית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת טולקובסקי), בתיק בש"א 182311/07; ובש"א 154167/08. בית המשפט השלום שמע את חקירות המצהירים, לרבות מוסייל וכן את נציג המשיב מר יוסף הרשברג שמשמש כמנהל תחום ביקורת חשבונות אצל המשיב (להלן: "הרשברג"). לאחר שמיעת הראיות והסיכומים, הגיע בית המשפט לידי מסקנה כי יש להורות על העיקול, זאת משורת נימוקים שפורטו בהחלטה מיום 30.4.08 (להלן: "החלטת בית משפט השלום"). על ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי, אשר נמחקה ללא צו להוצאות. על החלטת בית משפט השלום, אעמוד בהמשך.

4.         בערעור שבה המערערת וטוענת כי העסקאות נשוא החשבוניות, הינן עסקאות אמיתיות, שנערכו כדין, ונעשו במהלך העסקים הרגיל שלה. עוד נטען, כי היא שילמה את מלוא התמורה, "בשווי" שוק, קיבלה חשבוניות מס מספק הסחורה, ובדין ניכתה את החשבוניות. עוד נטען כי יש לדחות את טענת המשיב לפיה אין להכיר בתשומות מחמת שסי סחר לא הייתה עוסק רשום במע"מ, שכן יש להחיל את החריג שנקבע בפסיקה לעניין ההכרה בניכוי מס תשומות על ידי חשבוניות שהתברר שאינן אמת, לפי המבחן האובייקטיבי הנוהג. לתמיכה בטענותיה, צרפה המערערת תצהיר של מוסייל וכן תצהיר של לוי. בנוסף, ביקשה המערערת להעיד את מר בן צבי והגב' עליזה נדלר, שהינם שותפים במשרד רו"ח שגם מספק שירותי הנהלת חשבונות (להלן: "משרד הנהלת החשבונות"). לעמדת מוסייל המשרד נתן שירותי הנהלת חשבונות לסי סחר ולמערערת כאחד. בתצהירו של מוסייל נטען כי הוא הסתמך על דברי בן צבי ונדלר שנאמרו לו בנוכחות לוי לפיהם, סי סחר רשומה כעוסק, התנהלותה תקינה, ואין מניעה שיוכל לבוא בקשרים עסקיים עם סי סחר ולנכות את התשומות לפי החשבוניות שמסרה סי סחר למערערת. לוי בתצהירו, מסר גירסה הדומה לאמור בתצהיר מוסייל.

5.        המשיב טוען כי דין הערעור להדחות וזאת משני טעמים עיקריים: האחד, שלא נערכו עסקאות בקשר עם החשבוניות; השני, כי גם אם נערכו, אין להכיר בניכוי החשבוניות האמורות שכן המערערת לא בדקה כנדרש הימנה כי סי סחר הינה עוסק מורשה, וכי החשבוניות שהפיקה אינן אמת. המשיב תמך גרסתו בתצהיר של הרשברג. 

בשלב הגשת הסיכומים, הודיע ב"כ המשיב כי הוא אינו עומד על הטענה בדבר אי קיום העסקאות נשוא החשבוניות, זאת נוכח הרשעת לוי וסי סחר, קרי המשיב אינו טוען יותר כי העסקאות עם המערערת אינן משקפות עסקת אמת. משכך נותרה הטענה כי אין להכיר בתשומות שניכתה המערערת.

6.        מן הראוי לציין כי המשיב הוציא שומת תשומות לנאפי סחר, בגין ניכוי תשומות של רכישת זהב, שכן נטען כי חשבוניות המס בגינן נדרש ניכוי התשומות, הוצאו שלא כדין, על ידי חברות של לוי, ובהן סי סחר וחברה נוספת בשם י.לי אבטחה ושירותים בע"מ. השגה שהגישה נאפי סחר נדחתה ומשכך הוגש על ידה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (ע"ש 1181-07). ביום 11.1.12 ניתן פסק דין (כב' השופטת קרת), הדוחה את הערעור. בית המשפט קבע כי התנהלות נאפי סחר, אינה עומדת במבחנים שנקבעו בהלכה באשר לבחינת הוצאת החשבוניות כדין.

7.         המחלוקת

לאור עמדת המשיב אשר לא עומד יותר על הטענה בדבר העדר קיומן של עסקאות בין המערערת לבין סי סחר, נותרה להכרעה מחלוקת אחת בלבד והיא, האם זכאית הייתה המערערת לנכות את החשבוניות שהנפיקה סי סחר, שאין חולק כי הן אינן חשבוניות אמת.

8.         החקיקה

סעיף 38 לחוק קובע: